
שיינה שיינדל שלי |
זוגתי היפה |
בין עבים הלבנה נוגהת |
שיינה שיינדל שלי |
דרך ליל וסופה |
בראשי החולם את נוגעת |
בקפוטה שלי רוח ליל ממרט |
ושמוט כובעי עלי עורף ממצח |
כך הלכתי חיים כך שוכב אני מת |
כי דמותי כך אומרים היא בת נצח |
שיינה שיינדל שלי, יורד שלג לבן |
אין אדם, כולם תמו, הביני |
טוביה מת, ומת מוטל בן פייסי החזן |
מת האיש היקר, הדוד פיני |
וגם טופ'לה נח, טו טו ריטו התם |
נח פעוט ומחייך עד מוות |
נצחיים הם שחוקו ובכיו של העם |
כי טופ'לה הוא בן אלמוות |
והלילה היה משרפות חכלילי |
ואני צוואה לך ניסחתי |
על איגרת קטנה, שיינה שיינדל שלי |
וברור כי עיקר שכחתי |
העיקר לך רציתי תודה להגיד |
שהיית לי בת זוג סבלנית ומכפרת |
שיינה שיינדל, שיחקנו קומדיה נצחית |
אך גמרנו אחרת, אחרת |
שיינה שיינדל שלי, דרך ליל וסופה |
בראשי ההרוג את נוגעת |
שיינה שיינדל שלי, זוגתי היפה |
בין עבים הלבנה נוגהת |
סיום: |