שבלים אין ספור, מסע קסום |
אדם הולך לו לבדו |
תרמילו בצבע זית, נושא הוא את כל עולמו |
הולך ומטייל, חורש אט אט את ארצו |
נושא תרמיל גדול, מכיל בו כל סודות ליבו |
אין לו כביש ולא נתיב, הכל יוצר הוא ברגליו |
מכשולים ישנם בלי די וכל נשקו הוא לב זהב |
חיוכו כמי אגם במדבר מלא שממה |
עיניו הם כוכבים, הנוצצים באפלה |
הוא עצמו כמו הרוח, חזקה ואיתנה |
מנווטת היא כל חי, כל יצירה במקומה |
עוף קדימה ילד עוף |
עוף קדימה ילד עוף |
כשתרמילו הולך תופח, ממשיך אדם במסעו |
אחריו כבר חבורה, וגורלם בכף בידו |
דרך אחרי דרך, שביל אחרי מרעול |
מוליך את אנשיו בין כל סלע ומכשול |
והם עצמו עיניהם קלות, שמו ראשם כבר על הכר |
יודעים הם שהפקידו לב זהב על המשמר |
והגורל כמו הים מתנפץ על הסלעים |
השמים נסגרו אל מול דמעות הכוכבים |
הוא עצמו כמו הרוח, חזקה ואיתנה |
מנווטת היא כל חי, כל יצירה במקומה |
עוף קדימה ילד עוף |
עוף קדימה ילד עוף |
יאיר לוי - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה שיר שנערך על ידי גולש |
|