
פתיחה: |
הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור |
אך תמיד, כשחזר עם ליל |
מן החוף היה מבחין, בתוך השחור |
אור פלאי קורץ לו וצוהל |
הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור |
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור |
הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור |
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור |
מעבר: |
היא חיכתה לו בשפתיים מלוחות |
הוא חבק אותה אליו דומם |
הוא הבטיח: "אשאר עימך, אחות!" |
אך עם שחר שוב חמק לים |
הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור |
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור |
הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור |
אך תמיד האיר לו אור מתוך השחור |
מעבר: |
פעם היא לפתה אותו חזק חזק: |
השאר, כי לא אוכל יותר |
הוא נשק לשתי עיניה, ושתק; |
אך עם שחר שוב נראה חותר |
אך עם לילה , בשובו מים ושחור |
לא האיר לו עוד האור כמגדלור |
אך עם לילה בשובו מים ושחור |
לא האיר לו עוד האור כמגדלור |
מעבר: |
הם מצאו אותה בחוף, בין הצדפים |
וליבה כגוש פחם שחור |
ורק אז בלאט גילו לו השחפים |
כי ליבה היה לו מגדלור |
הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור |
אך ליבה תמיד האיר לו מן השחור |
הוא ידע שאין בחוף שום מגדלור |
אך ליבה תמיד האיר לו מן השחור |
מעבר: |
הוא חפן אז את הלב אשר אוכל |
פתע שוב זרח הלב וחם |
וכיום במרום הצוק, בראש מגדל |
הוא מאיר לכל מלח בים |
כי למרות שאין בחוף שום מגדלור |
לב אחד תמיד מאיר לו מן השחור |
כי למרות שאין בחוף שום מגדלור |
לב אחד תמיד מאיר לו מן השחור |
מעבר: |
x4 |
מגדלור |
מגדלור |
שושנה דמארי - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה זמר עברי |
|