פתיחה: |
מעילי הפשוט ופנס על הגשר |
ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם |
כך ראית אותי ראשונה, התזכור? |
והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים |
כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים |
וכאל מים ולחם אלי תחזור |
בענינו המר, בעבור אותך זעם |
גם למוות אתה קיללתני לא פעם |
וכתפי הקרות רעדו משמחה |
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים |
שיובילו אותך בגללי בנחושתיים |
וגם אז לבבי לא יסור מעמך |
כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת |
אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות |
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת |
רק אותה אהבה עניה וסוררת |
באותו מעילון עם אותו ציץ הורד |
באותה השמלה הפשוטה משמלות |
אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת |
יהיה כך, כך יהיה אות באות |
מעבר: |
וקינאתי לך ובחושך ארבתי |
ושנאתי לך ועד דמע אהבתי |
וביתנו שמם מחיוך ומצחוק |
ובשובך אל הבית, מרוד כמו כלב |
עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף |
ואדע כי חשבת עלי מרחוק |
ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת |
והלכת לעד ואני נושאת ילד |
רק חשך אור עיני אך לבי לא נשבר |
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים |
שתשוב עוד אלי ותיפול על ברכיים |
ואני בפניך אביט ואומר |
מעבר: |
x2 |
כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת |
אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות |
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת |
רק אותה אהבה עניה וסוררת |
באותו מעילון עם אותו ציץ הורד |
באותה השמלה הפשוטה משמלות |
אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת |
יהיה כך, כך יהיה אות באות |