כמה שפחות זמן עד שתעזוב, |
כך ייטב לשנינו היא אמרה. |
כל ציור על הקיר עושה לה לחזור, |
כל תקליט שהעמדתי בדירה. |
מפשיט עוד איזה בגד מאחד הקולבים, |
פוגש תחתית של איזה מגירה. |
וכמה זה קשה להיפרד כשעוד אוהבים, |
אבל כעת נדמה שאין ברירה. |
הלוואי והיית עץ,עומד כאן בשדרה, |
הייתי מסתכל עליך כשהיית יוצאת לעבודה. |
הייתי עץ משיר עלי בסתיו או סתם בכל עונה אחרת |
כשהיית חוזרת עם בחור אחר הביתה יד ביד. |
כמה שפחות זמן עד שתעזוב, |
כך ייטב לשנינו היא אמרה. |
ויש לה שכל זאתי, שחלילה לא תחשוב |
שככה היא בדרך כלל קרה. |
הלוואי והיית עץ,עומד כאן בשדרה, |
הייתי מסתכל עליך כשהיית יוצאת לעבודה. |
הייתי עץ, משיר עלי בסתיו או סתם בכל עונה אחרת |
כשהיית חוזרת עם בחור אחר הביתה יד ביד. |