אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| אני זוכרת היטב, מול קולנוע לב |
| כשדיברת מילים מתוקות |
| מצאנו עצמנו על סדין מבולגן |
| חושפים אחד לשני צלקות |
| זה היה המצב, זו הייתה תל אביב |
| מירוץ תאווה וממון |
| לעבדי השירה זאת הייתה אהבה |
| מספיקה לסיפור ופזמון |
| אבל ברחת משם, האין זה נכון |
| פשוט הפנת גב לקהל |
| ברחת משם בלי לומר מעולם |
| היי לי, אל תהיי לי, היי לי, אל תהיי לי |
| וכל הקשקוש המוכר |
| אני זוכרת היטב, מול קולנוע לב |
| היית כבר מפורסם ואומלל |
| סיפרת שמעדיף יפות כמו בסרטים |
| בשבילי תחרוג מהכלל |
| וקיללת בשמנו, האומללים |
| מול דמויות המראה ללא דופי |
| הוספת, בעצם זה לא משנה |
| הכיעור בשירים יש בו יופי |
| אבל ברחת משם, האין זה נכון |
| פשוט הפנת גב לקהל |
| ברחת משם בלי לומר מעולם |
| היי לי, אל תהיי לי, היי לי, אל תהיי לי |
| וכל הקשקוש המוכר |
| לא אומר שאותך אהבתי מכל |
| מי זוכר כל זמיר שנפל |
| אני זוכרת היטב, מול קולנוע לב |
| זה הכל. רוב הזמן לא חושבת עליך בכלל |
