A/D: xx022x |
פתיחה: |
הוא שוב מחופש לליצן רחוב |
אבל בפנים הוא נסיך |
הולך ברחוב בערפל |
לוקח לו זמן להמשיך |
ליד פנס הוא נעצר |
והוא שר את השיר שחיבר |
השיר על מוות ואהבה |
ועל אדם שבפנים הוא בוער |
הוא מסתובב כמו מחוגים |
בלי שום שעה לעצור |
הוא מדבר אל היונים |
והן עפות לאחור |
בוא אל ביתי אז היא אמרה |
אישה בשמלה אדומה |
והוא ברח והוא עכשיו |
שר לה מתחת פנס |
מעבר: |
והיא בשמלה האדומה |
עומדת ליד החלון |
הקול שלו נוגע בה |
אבל הוא רחוק כמו חלום |
ליצן רחוב זה מה שהוא |
והוא שר את השיר בשבילה |
השיר על מוות ואהבה |
בשקט היא בו מביטה |
הוא מסתובב כמו מחוגים |
בלי שום שעה לעצור |
הוא מתבונן על היונים |
והן עפות לאחור |
בוא אל ביתי אז היא אמרה |
אישה בשמלה אדומה |
והוא ברח והוא עכשיו |
שר לה מתחת פנס |
מעבר: |
x4 |
מעבר: |