אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| אתה קם בצהריים, ובלילה מסתובב |
| רווק כמעט שנתיים, לא רוצה להתחייב |
| לא ממריא אל השמים, אתה לא רוצה ליפול |
| גם נעלמת לי לחודש, וחזרת כמו גדול |
| והכול בשם החופש כן, הכול בשם החופש |
| אתה יורה בי ת'אמת גם כשלא ממש צריך |
| ונשרת מהתואר, לא רצית להמשיך |
| אני זוכרת שאמרת טוב להיות שני |
| אתה מניח בכל בוקר, ובכל זאת חילוני |
| איך אתה תמיד אומר לי כן, אתה תמיד אומר לי |
| יש לי הכול, יש לי הכול |
| אבל אבא שלי צדק – בסוף צריך לגדול |
| וכמה זה קשה להיות רק אחד |
| כי מרוב כל החופש, בסוף אתה לבד |
| אתה מסביר לי כל הזמן שאין נכון או לא נכון |
| ואז רקדת כמו שיכור באיזה יער בצפון |
| לא חותם כבר על חוזים, גם אלוהים לא יעזור |
| אפשר למצוא תמיד יותר טוב אז אתה לא צריך לבחור |
| איך אתה תמיד אומר לי כן, אתה תמיד אומר לי |
| יש לי הכול, יש לי הכול |
| אבל אבא שלי צדק – בסוף צריך לגדול |
| וכמה זה קשה להיות רק אחד |
| כי מרוב כל החופש, בסוף אתה לבד |
| אני מבקשת בשבילך, שתמצא כבר מנוחה |
| שתפסיק לרדוף אחרי הזנב של עצמך |
| ויום אחד מתוך כל הלבד |
| תגיע למקום שתרגיש בו מיוחד |
| מעבר: |
| יש לי הכול, יש לי הכול |
| אבל אבא שלי צדק – בסוף צריך לגדול |
| וכמה זה קשה להיות רק אחד |
| כי מרוב כל החופש, בסוף אתה לבד |
