אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| לפעמים הים שקט ואין גלים |
| והתסכול סובב אותך מעגלים |
| בסוף מתרגלים להכל, בסוף לא מתפלאים |
| יום אחד מאוהבים, יום אחר הם נגעלים ממך |
| נוסע עם מקלות בגלגלים |
| בין המון זועם, צועק - מניף דגלים |
| כל כך הרבה שאלות, ואין עונים |
| אבל לכל אחד דיעה ופתרון, כולם גאונים |
| הם לא עשו כלום, אבל גאים |
| משחקים אותה אינדיווידוולים, אבל זהים |
| אני רואה אותם לוקחים קרדיט, |
| על עבודות של אחרים |
| זה מבאס אותי, אבל וואלה, אלה החיים |
| עולם דורס מסורת ומורשת |
| ארשת פנים נמרצת נדרשת אל מול הרשת |
| נותנים יד להרס ולחורבן הזה |
| כל היום מול הלפטופ המחורבן הזה |
| מה קרה ליחסים בשר ודם |
| מה קרה ללתקשר כמו בני אדם |
| כל העולם הזה בלופ חוזר של ציניות וכסאח |
| חיים דרך הפייסבוק והוואסטאפ, פאק |
| הייתכן? אני חייזר, הייתכן? |
| הגן האנוכי מכה ללא רחם |
| נולדים בשביל לעבוד, להילחם |
| להתלהם להתגונן במקום להתבונן |
| ואני לא חכם גדול, אני אידיוט |
| לא קורא מעריב, לא ידיעות |
| לא רואה תמציאות דרך מסך החדשות |
| אבל איכשהו חי כמו כולם חששות |
| של מה יהיה עלינו, מה יהיה איתנו |
| מי אנחנו מי נגדנו מה לקחנו מה שלנו |
| אולי איזה פסיכי יחליט שנמאס לו מאיתנו |
| ישלח טיל שיעיף פה את כולנו |
| אולי כל הפונאטה מתפספסת |
| אולי כל האנרגיה מתבזבזת |
| שמישהו ישאל את האירופאים איך |
| זה מרגיש לחיות בשקט ושלווה |
| לנו יש רק לחץ וטרפת |
| קדמה שמשחיתה לי את הנפש |
| מסכי ענק, אנטנה מעופפת |
| ובינתיים בגזרה העולמית |
| נמלים עובדות - |
| עובדות סוגדות לכל מה שממית אותנו |
| הון שלטון, עולם תחתון, שטח אדמות |
| כלי משחק, פוליטיקה ומלחמות |
| ואין סיכוי שנוכל לקנות דירות |
| ואין למי להצביע בבחירות |
| קונים אותנו עם קצת כפרה, קצת חביבי |
| לא מאמין לאף אחד, בטח לא לביבי |
| אנחנו יודעים להתלונן, ולשנוא שנאת דם |
| אבל אנחנו הדפוקים כאן כי |
| פאקין מי בחר אותם? |
| יהירות ישראלית, יודעים יותר טוב מכולם |
| וזין על כל העולם יעני we are the chosen one |
| ארץ הקודש, זבת חלב ודבש |
| עבדים מפנטזים על הסופ"ש |
| ולפעמים הכל נראה אותו דבר, החורף לא נגמר |
| שגרה שמטפטפת משאירה לי טעם מר |
| על החיים, אני רק רוצה לטעום עוד ניצחון |
| חי בין עודף שאיפות לחוסר ביטחון |
| הרבה שנים, חי ת׳סשנים |
| עובד בלילה, כשכולם ישנים |
| לפעמים אין סיכוי להתקדם |
| עייף מת, לא מסוגל להירדם |
| עונות חולפות, תשרי ואז כסלו |
| שמחה בתוך העצב תשתלב |
| איך בתוך כל המירוץ לא שמתי לב |
| עולם דפוק, כל דביל נהיה סלב |
| לפעמים כל המבטים עליי |
| רוצה לזכות בהכרה אבל כועס כשמדברים עליי |
| לך תשנה אנשים, תיקח מהם תניכור |
| תשרוף טבק, לא תשרוף את התסכול |
| ותשתדל להראות מאוד קול |
| בוכה בלב, געגועים לאולדסקול |
| ובחיים שממול, הכל כל כך קל |
| ורק אני טיפש, כועס ומתוסכל |
| מחכה לישועה שכבר תדפוק בדלת |
| לפעמים הכל קורס, |
| ואני שוב נופל בוכה כמו ילד |
| חופר ומתפלא כופר ומתפלל |
| לפעמים רק מתעצבן ומקלל |
| יש לי סיכוי להינצל |
| אין שום סיכוי שאתנצל |
| על מי שאני, ומה שאני, על האמת שלי |
| על המשקל העודף שלי, הגמגום הוא הגורמט שלי |
| ויש מקום ללמוד מכל טעות |
| אני רוצה לראות צלול גם כשאין ראות |
| יש עוד מסע ארוך, בצפר לזהות |
| זה שפל וגאות |
