פתיחה: |
והימים אשר חולפים רק מכאיבים |
ולא נותנים מנוח |
שרפתי את הלב וכמה מזכרות |
שיעזרו אותך לשכוח |
זה משונה פתאום להתעורר לבד |
כשאין את מי לנשום יותר |
מתנחמת מעט שהסוף עוד לא מוחלט |
אני חושבת מה קורה איתך עכשיו |
ודאי קשה לך כמוני |
מתלבטת אם נכון להתקשר שנשב ונדבר |
ספרו לי שמצאת בית עבודה |
בדיוק כמו שחלמת |
לא מסתדרים לי הדברים |
איך הפכנו לזרים |
כשאתפרק, המציאות תכה בי בלעדייך |
לכל מקום רודפות אותי פנייך |
זה לא מובן לי איך אתה יכול |
לראות כך את גופי מולך שרוע |
עם לב שמרוסק מגעגוע |
תגיד היכן אמצא עוד אהבה |
גם כשנרגעת וחמים לי קצת בלב |
אתה מסתיר לי את השמש |
אתה מופיע עם צלחת של כאב |
מגיש לי בחיוך |
אולי עוד כמה חודשים כבר אתרפא |
כשהבדידות תשקע לה |
לא תהיה יותר כמו צל של געגוע מהטל |
כשאתפרק, המציאות תכה בי בלעדייך |
לכל מקום רודפות אותי פנייך |
זה לא מובן לי איך אתה יכול |
לראות כך את גופי מולך שרוע |
עם לב שמרוסק מגעגוע |
תגיד היכן אמצא עוד אהבה |
מעבר: |
כשאתפרק, המציאות תכה בי בלעדייך |
לכל מקום רודפות אותי פנייך |
זה לא מובן לי איך אתה יכול |
לראות כך את גופי מולך שרוע |
עם לב שמרוסק מגעגוע |
תגיד היכן אמצא עוד אהבה |
והימים אשר חולפים רק מכאיבים |
ולא נותנים מנוח |