פתיחה: |
לא נשאר מאיתנו הרבה |
רק מעט ממך על הכרית |
והלב שלי נראה כמו חנות מזכרות |
בפינה של יפו תל אביב |
כשהאגו והכעס חברים טובים |
זה לא עושה לי טוב |
ככה שני אנשים מורידים את הבגדים |
ומשחקים באיך זה לאהוב |
ואיך הסוף הזה עצוב עם דמעות |
מדברים לפעמים בהודעות קצרות |
שולח איזה לב אדום אדום |
וזה עושה לי בפנים כל כך הרבה צרות |
ואיך הכול פתאום מרגיש כמו טעות |
מדברים בשפה של כאב ובדידות |
מנסה להתעלם הלב על אלף בי-פי-אמ |
ככה אני אוהבת אותך פשוט |
מעבר: |
לא נשאר מאיתנו הרבה |
רק כמה שעות קשות |
ואז באים חברים לתפור |
לתפור את הקרעים |
עם חוט ומחט של קלישאות |
וכל הלילה הפחדים שלי ערים |
הגעגוע בא ועוזב |
אז ניסיתי קצת לברוח לדפוק את המוח |
המציאות הזאת עושה לי כואב |
ואיך הסוף הזה עצוב עם דמעות |
מדברים לפעמים בהודעות קצרות |
שולח איזה לב אדום אדום |
וזה עושה לי בפנים כל כך הרבה צרות |
ואיך הכול פתאום מרגיש כמו טעות |
מדברים בשפה של כאב ובדידות |
מנסה להתעלם הלב על אלף בי-פי-אמ |
ככה אני אוהבת אותך פשוט |
מעבר: |
ואיך הסוף הזה עצוב עם דמעות |
מדברים לפעמים בהודעות קצרות |
שולח איזה לב אדום אדום |
וזה עושה לי בפנים כל כך הרבה צרות |
ואיך הכול פתאום מרגיש כמו טעות |
מדברים בשפה של כאב ובדידות |
מנסה להתעלם הלב על אלף בי-פי-אמ |
ככה אני אוהבת אותך פשוט |