קאפו סריג 5 |
היא הכירה כבר בחור |
עם לב מזהב |
שהבטיח שיצבע לה בורוד את העבר |
אחד ספר לה ת'ירוק |
מול הכתום של הנרות |
ששרפו לה עוד ערב |
על השטיח האדום |
עם היין הלבן |
מכרו לה חלומות |
על חיים רחוק מכאן |
שהיא תכיר עוד מקרוב |
את הכחול של הים |
והצהוב של השמש |
פזמון: |
והיא אומרת ש |
אצלה הכל שחור ולבן |
ואיך כולם צבועים |
כשמדובר באהבה |
היא רוצה את השקוף |
לב פועם בגוף |
ולשמוע את השקט |
וזה או שאני תמים |
או שאני עיוור צבעים |
אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים |
כמו לראות את פריז |
נוף בטורקיז |
לא רוצים ללכת |
היא מספרת על הפצע |
תאוות הבצע |
ואיך בסוף היום גם הכסף הוא רק צבע |
שדומה לאפור |
זה מזכיר לה ת'קור |
ושוב היא נעלמת |
לחיוך שלה יש הרבה גוונים |
והוא אומר הכל כשהוא אצלה על הפנים |
שעות של שתיקות |
היא לא רוצה לראות |
שהשמיים כבר תכלת |
פזמון: |
והיא אומרת ש |
אצלה הכל שחור ולבן |
ואיך כולם צבועים |
כשמדובר באהבה |
היא רוצה את השקוף |
לב פועם בגוף |
ולשמוע את השקט |
וזה או שאני תמים |
או שאני עיוור צבעים |
אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים |
כמו לראות את פריז |
נוף בטורקיז |
לא רוצים ללכת |
גיל ויין - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה שיר שנערך על ידי גולש |
|