על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
גיל ויין - צבעים
מחבר ומלחין: גיל וינגרטן
|
היא הכירה כבר בחור
|
|
עם לב מזהב
|
|
שהבטיח שיצבע לה בורוד את העבר
|
|
אחד ספר לה ת'ירוק
|
|
מול הכתום של הנרות
|
|
ששרפו לה עוד ערב
|
|
על השטיח האדום
|
|
עם היין הלבן
|
|
מכרו לה חלומות
|
|
על חיים רחוק מכאן
|
|
שהיא תכיר עוד מקרוב
|
|
את הכחול של הים
|
|
והצהוב של השמש
|
|
|
|
פזמון:
|
|
והיא אומרת ש
|
|
אצלה הכל שחור ולבן
|
|
ואיך כולם צבועים
|
|
כשמדובר באהבה
|
|
היא רוצה את השקוף
|
|
לב פועם בגוף
|
|
ולשמוע את השקט
|
|
וזה או שאני תמים
|
|
או שאני עיוור צבעים
|
|
אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים
|
|
כמו לראות את פריז
|
|
נוף בטורקיז
|
|
לא רוצים ללכת
|
|
היא מספרת על הפצע
|
|
תאוות הבצע
|
|
ואיך בסוף היום גם הכסף הוא רק צבע
|
|
שדומה לאפור
|
|
זה מזכיר לה ת'קור
|
|
ושוב היא נעלמת
|
|
לחיוך שלה יש הרבה גוונים
|
|
והוא אומר הכל כשהוא אצלה על הפנים
|
|
שעות של שתיקות
|
|
היא לא רוצה לראות
|
|
שהשמיים כבר תכלת
|
|
|
|
פזמון:
|
|
והיא אומרת ש
|
|
אצלה הכל שחור ולבן
|
|
ואיך כולם צבועים
|
|
כשמדובר באהבה
|
|
היא רוצה את השקוף
|
|
לב פועם בגוף
|
|
ולשמוע את השקט
|
|
וזה או שאני תמים
|
|
או שאני עיוור צבעים
|
|
אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים
|
|
כמו לראות את פריז
|
|
נוף בטורקיז
|
|
לא רוצים ללכת
|
הודפס ב -
