מתי כספי

מתי כספי הוא מלחין, מעבד מוזיקלי, נגן, זמר ותמלילן ישראלי. יצירתו מתי כספי נולד בקיבוץ חניתה שבגליל המערבי. בילדותו למד נגינה בפסנתר בקונסרבטוריון בנהריה. עם גיוסו לצה"ל הצטרף ללהקת פיקוד דרום. לאחר שחרורו הקים את שלישיית "לא אכפת להם" יחד עם שניים מחבריו ללהקת...

הצג מידע מלא >>

מתי כספי הוא מלחין, מעבד מוזיקלי, נגן, זמר ותמלילן ישראלי. יצירתו מתי כספי נולד בקיבוץ חניתה שבגליל המערבי. בילדותו למד נגינה בפסנתר בקונסרבטוריון בנהריה. עם גיוסו לצה"ל הצטרף ללהקת פיקוד דרום. לאחר שחרורו הקים את שלישיית "לא אכפת להם" יחד עם שניים מחבריו ללהקת פיקוד דרום, גדי אורון ויעקב נוי. את אחד מלהיטיו הראשונים, "אני מת", ביצע כספי עם השלישייה עוד בעת שירותם בלהקה הצבאית, שם כונו "שלושת השמנים". להיטים נוספים של "לא אכפת להם" מתוך אלבומם היחיד (פונודור, 1970) היו "יאוש פגש יאוש", "שתי ציפורים" (מילים: מאיר אגסי, לחן: כספי), ו"למה לא כל יום שבת" (מילים: יוסי בכר, לחן: כספי). בשנת 1971 שיתף פעולה לראשונה עם המוזיקאי שלמה גרוניך. שיתוף הפעולה הראשון ביניהם היה בתקליטון בן שני שירים: "ציור / בן-גוריון" ומאוחר יותר גם במופע המשותף "מאחורי הצלילים" שאף תועד בתקליט באותו שם. במלחמת יום הכיפורים הופיע בצוות הווי עם אילנה רובינא, אושיק לוי ופופיק ארנון. לחלק מההופעות הצטרף הזמר הקנדי לאונרד כהן. בשנת 1974 הוציא כספי את אלבום הבכורה שלו, שכלל 10 רצועות שאת כולן הלחין, ובכולן ניגן בכל הכלים וביצע את קולות הרקע. את עטיפת האלבום צילמה אלונה איינשטיין. בראיון עיתונאי סיפר כספי כי מי שנתן לו את הדחיפה להוציא את האלבום היה הזמר אריק איינשטיין, וזאת לאחר שכספי השמיע לו את שירו "אלוף משנה במילואים" למילותיו של יעקב רוטבליט. את אלבומו השני, שנקרא אף הוא בפשטות "מתי כספי", הוציא בשנת 1976. את עטיפת האלבום עיצב הגרפיקאי והאמן דוד טרטקובר, ומופיע בה פעמון של דלת טיפוסי עם השם 'מתי כספי' (את הצילום ביצע הצלם ג'ראר אלון). עד היום נחשבת עטיפת האלבום לאחת מעטיפות האלבומים הישראליות המקוריות ביותר. בשונה מאלבומו הקודם, אירח הפעם כספי מספר מוזיקאים מובילים בשניים משירי האלבום (בשאר השירים מנגן כספי לבדו על כל הכלים): שלמה יידוב, גידי גוב ואבנר קנר. בין השירים הבולטים המופיעים באלבום: "הנה הנה" (אהוד מנור), "עיר עצובה" (תרצה אתר), "ברית עולם" (אהוד מנור) ו"לא ידעתי שתלכי ממני" (אהוד מנור). בשנת 2008 האלבום נבחר כאלבום החשוב במוזיקה הישראלית של שנות ה-70 בסיכום 60 שנה למדינת ישראל בעיתון ידיעות אחרונות. בשנת 1981, הוציא כספי את אלבומו השאפתני ביותר: "סוף היום". הפקת הענק שאירגן לכספי יוריק בן דוד, כללה את טובי המוזיקאים בארץ באותה תקופה, ובהם: אריק סיני, ז'אן פול זימבריס, חיים רומנו, מזי כהן ונורית גלרון. בין השירים הבולטים באלבום: "עוד תראי את הדרך" (שמרית אור/מתי כספי), "שיר מלילה" (נתן זך/מתי כספי), "ימי בצורת" (יעקב גלעד/מתי כספי) ו"מי ששר" (אהוד מנור/מתי כספי). ב- 1985 הוציא את האלבום "ילדותי השנייה". אלבום זה נחשב כתחילתה של נפילה שממנה כספי מנסה להתאושש עד היום. על אף צמד הלהיטים שהניב האלבום - "שיר עם נקי" (מנור/כספי) ו"ילדותי השנייה" (מנור/כספי) - נחל האלבום כשלון הן כלכלי והן ביקורתי, זאת על אף ההפקה המרשימה של מתי כספי וזאב אולמן, שהביאה לאולפן את טובי הנגנים באותה התקופה. בשנת 2004 הועלה מופע הצדעה ליצירתו של כספי, בהשתתפותו ובעיבודו, בשיתוף התזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של ירון גוטפריד. משיאי המופע היה ההדרן במהלכו ביצעו מתי, רחל ושתי בנותיהם את השיר "אחותי הקטנה" בעיבוד א-קפלה לארבעה קולות. כל העיבודים למופע נכתבו על ידי כספי. באוגוסט 2005, לאחר הפסקה של כשבע שנים, יצא לאור אלבום סולו חדש, "את האשה שלי". האלבום מכיל שירים שנכתבו במהלך העשור האחרון, וכן חידוש לשיר של כספי שהוקלט במקור בשנת 1978 ונגנז: "השלום" (מילים: יוסי בנאי), המתחיל כמעין אלתור על הפרלוד הראשון מתוך הפסנתר המושווה של יוהן סבסטיאן באך. סגנונו המוזיקלי כספי נחשב על ידי רבים לאחד המוזיקאים המוכשרים הפועלים בישראל. יצירתו מקיפה קרוב לאלף שירים, מהם שנכתבו לאמנים אחרים ומהם שביצע בעצמו. יצירתו המוזיקלית ידועה במורכבותה, במיוחד במהלכים ההרמונים הייחודיים. עם זאת, שיריו כתובים במתכונת הפופולרית של הזמר העברי, והיו בהם רבים שהפכו ללהיטים והותירו חותמם לאורך השנים. סגנונו המוזיקלי מגוון מאוד. הוא מושפע ממוזיקה קלאסית, משירי הבלקן, ממוזיקה ברזילאית (בוסה נובה), ג'אז, רוק ועוד. אחד המוזיקאים שהשפיעו עליו רבות באופן ישיר היה סשה ארגוב, והוא אף הקליט שני אלבומים משיריו, כאשר בשני השתתף ארגוב עצמו בנגינה על פסנתר. גם משירי המלחין הברזילאי אנטוניו קרלוס ז'ובים הושפע כספי, והיה בין ראשוני המבצעים של שיריו בשפה העברית (במופע והאלבום "ארץ טרופית יפה"). בנוסף למימד היצירתי המובהק, עוסק כספי גם בעיבוד מוזיקלי. מגוון רחב של זמרים ולהקות הפקידו בידיו את מלאכת העיבוד, והוא ידוע בתחום זה בזכות המקוריות, הדייקנות וההקפדה האופייניות לו. אחת היצירות הייחודיות להן היה אחראי כמפיק מוזיקלי היא האלבום "צמר גפן מתוק" של שלמה גרוניך, בו נעשה שימוש בכלים רבים ובשיטות חדשניות. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית, אך לימים נודעה לו חשיבות של ממש בקרב מבקרי מוזיקה אשר הכירו בייחודו. שיתופי פעולה עם אמנים אחרים לאורך השנים, בלט שיתוף הפעולה של מתי כספי עם שלמה גרוניך, שתחילתו באלבום והמופע "מאחורי הצלילים" בשנת 1973. 12 שנים אחר כך, בשנת 1984, חברו יחד שוב ויצאו באותו המופע עם תוספות קלות, תחת אותו השם, וזכו להצלחה רבה. השניים יצאו שוב במופע גם בשנת 2002. כספי הרבה לעבוד יחד עם הפזמונאי אהוד מנור. מנור אף כינה את כספי "נפש תאומה" לו. בין השירים הרבים שהלחין כספי למילותיו של מנור: "ברית עולם", "ילדותי השנייה", "ימי בנימינה", "הנה הנה", "אחותי הקטנה", "נחליאלי", "מישהו", "סטירת לחי", "סליחה" ועוד. מתי כספי השתתף בהפקת אלבומים רבים לזמרים ישראלים שונים, ביניהם: שושנה דמארי, שלמה גרוניך, ריקי גל, ירדנה ארזי, אריק סיני, גלי עטרי, יהודית רביץ, צמד הפרברים (בתקליט ומופע דרום-אמריקאי), חוה אלברשטיין בועז שרעבי ועוד. חייו האישיים מתי כספי נישא לדורין כספי ב-1975. ב-1990 נפרדו, וב-1993 התפתח רומן בין מתי כספי לרחל ונגר, מוזיקאית ששיתפה איתו פעולה. השניים נישאו (מבלי שהתגרש מדורין, ועל כך נשפט והורשע בביגמיה) ועברו להתגורר בארצות הברית. ב-1997 חזר כספי לישראל והופיע, בליווי אחד עשר נגנים וזמרים במספר הופעות, שהראשונה בהם התקיימה בפסטיבל ערד והונצחה באלבום כפול. כיום מתגורר כספי בכפר ורדים.

הצג מידע מקוצר >>