הזכרונות פועמים
בימים ובלילות
מזכירים רגשות
שרציתי לזכור לא לשנות
והיום-אני כאן מנסה לחבר
שני קצוות שחשבתי
שאי אפשר
והיום-מנסה להרגיש
את אותה התחושה
שכמעט ושכחתי כבר
תנו לי שמחה
הדבר שממלא את ימיי
וזורם בעורקיי
שמחה לא אתן שתעלמי
מפניי כי מה הם חיי בלי שמחה
רק שמחה תנו שמחה
כשהתופים מנגנים
מזרימים לי את הדם
מזכירים שבפנים בבסיס
כולנו רק בני אדם
והיום-נעמד כמו סלע זקוף
שחשבתי שאי אפשר
והיום-מנסה להרגיש
את אותה התחושה
שכמעט ושכחתי כבר
תנו לי שמחה...
הודפס ב -