כבר שנים אני אובד בתוך העיר החרבה
זיכרונות המלחמה, מאז לא מרפים בי
חיילים אני סוחב מתוך נתיב השיירה
שוב הערב מקרב את העבר
רגעים אני חולם ומשנתי הבהולה
אולי אציץ אל החלון, הם שוב ימצאוני
השונאים והצרורות מול הפחדים בתעלה
עוד מעט יבוא מסוק ההצלה
מי מסתתר אחרי הוילון,
צעדים מתקרבים, מתחבא בארון
מי שם זועק מי נשאר אחרון
זה אני לי עונה הפצוע
לעיתים דפיקות בדלת ומתוך האפלה
מישהו הדליק האור ושוב הם חוזרים בי
האויבים אשר אורבים לי בשלהי המסדרון
עת זעקתי לעזרה ואיש לא בא
מי מסתתר אחרי הוילון,
צעדים מתקרבים, מתחבא בארון
מי שם זועק מי נשאר אחרון
זה אני מסתבר הפצוע
מי מסתתר אחרי הוילון,
רגעים של טירוף מי נלחם בסלון
מי שם עומד למסדר אחרון
רק אני, מסתבר הפצוע
אף אחד לא נשאר מלבדך