על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
שלומי שבן - דניאלה
מחבר ומלחין: שלומי שבן
e|----------------------------|
|
B|----------------------------|
|
G|----9-----7--6--6---7-7-7---|
|
D|----9-----7--7--7---7-7-7---|
|
A|----7-----5--7--7---5-5-5---|
|
E|-0-----------5--5-----------|
|
e|--------------------------|
|
B|--------------------------|
|
G|----9-----7--6--6---7-7-7-|
|
D|----9-----7--7--7---7-7-7-|
|
A|----7-----5--7--7---5-5-5-|
|
E|-0-----------5--5---------|
|
E D A D E
|
דניאלה שומעת מה שמשמיעים ברדיו.
|
E D A D E
|
ברדיו משמיעים מה שדניאלה שומעת.
|
A D E
|
לאחרונה היא נהנית מאלקטרוני,
|
E D
|
במיוחד ההם, איך קוראים להם...
|
A D
|
היא לא זוכרת, זה לא שהיא לא יודעת.
|
E B D E D
|
אני שוכב אתה. וזה לא כיף!
|
E D A D E
|
דניאלה גונחת, כמו בטלוויזיה.
|
E D A D E
|
בטלוויזיה גונחים כמו שדניאלה מצפה.
|
D A D E
|
באה הביתה על פרצוף של 'אני בקריזה!'
|
D A D E D
|
"בוא עכשיו, על השטיח, על הרצפה!"
|
E B D E D
|
לא התנגדתי. עכשיו זה מגרד.
|
E D A D E
|
כולם חושבים תוך כדי על כדורגל.
|
E D A D E
|
אני חושב על שיר של "גרייטפול דד."
|
E D A D E
|
בדיוק על הסולו של גרסייה
|
D A D E
|
היא מבקשת שארד.
|
E B D E D
|
אני הולך על זה, כמו מתאבד.
|
E D A D E
|
דניאלה אומרת שאני ילד, אבל זה לא מפריע.
|
E D A D E
|
אם זה לא מפריע, למה לדבר?
|
A D E
|
היא אומרת שכנות זה עניין מכריע.
|
E D
|
אני תופס אותה קרוב ואומר לה:
|
D A D
|
"מגיע לי כל-כך הרבה יותר!"
|
E B D E D
|
היא בוכה עכשיו. זה מנחם.
|
E D A D E
|
אבל יש לה גוף קצת כמו גיטרה,
|
E D A D E
|
ותחתונים מהמשביר.
|
E D A D E
|
אבא שלה עזב כשהייתה בת ארבע.
|
B A D E
|
אין לי מושג מה זה מסביר.
|
B
|
היא פותחת את הרדיו, רוקדת ושרה
|
B
|
תופסת את הראש בשתי ידיים ואומרת:
|
E D A D E
|
"איזה שיר! איזה שיר!"
|
E D A D E
|
ועכשיו היא פותחת דלת
|
E D A D E
|
להתמסטל מהאוויר.
|
E D A D E
|
היא אומרת שככל שהיא גודלת,
|
A D E
|
היא לא סובלת את העיר.
|
E B D E D
|
אני שותק על זה. זה המחיר.
|
הודפס ב -