פתיחה: |
Cm Bb G |
G Ab Cm G Cm |
היה היה פנס בודד בקצה שכונה |
G Ab F Eb |
והוא האיר את ילדותנו הקטנה |
Eb Cm Fm Eb |
והוא האיר את משחקי המחבואים |
Cm Ab Db Fm |
ולאורו היו הקדרים באים. |
Fm Cm Eb |
כש"השוטרים" כמעט תפסו את "הגנב" |
Cm Ab C Eb |
היה קולה של אמא רץ בתחנוניו: |
Eb Bb |
"הביתה, בוא לארוחה, כבר מאוחר, |
G Ab Fm |
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר". |
F C |
"רק עוד רגע, אמא, רק עוד רגע קט |
C G Am |
את תמיד הורסת כשכבר כמעט |
Fm Gm Eb |
לא הספקנו לשחק מעט אפילו" - |
G Eb |
אבל תחנונינו לא הועילו. |
G Ab Cm G Cm |
היה היה פנס בודד בקצה שכונה |
G Ab F Eb |
ועל ידו גדר, ושער וגינה, |
Eb Cm Fm Eb |
ושם אמרתי לה את שאומרים כולם |
Cm Ab Db Fm |
על מפתני כל הבנות שבעולם. |
Fm Cm Eb |
וכשידי, שכבר מיליון עלים תלשה, |
Cm Ab C Eb |
רק ללטף ביקשה לה את חלקת ראשה - |
Eb Bb |
אמרה: "סליחה, יש לי בחינה בסמינר, |
Fm G Ab |
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר". |
F C |
"רק עוד רגע, רינה, רק שניה אחת, |
C G Am |
את תמיד הורסת כשכבר כמעט |
Fm Gm Eb |
לא הספקנו לפטפט מעט אפילו" - |
G Eb |
אבל תחנוני אז לא הועילו. |
מעבר: |
G Eb Cm G x4 |
היה היה פנס בודד - חלפו שנים |
ואור אחר עכשיו מאיר בשיכונים |
והשכונות מצאו מקלט בפזמונים, |
אבל אותם קולות ברחוב ובגנים. |
וכשפספוס נשען בחוץ על אופניו |
והחצר כולה מלאה בשריקותיו, |
אני יוצא אל המרפסת וקורא: |
"שמע ילד, לך הביתה או אני יורד". |
"רק עוד רגע, ילד, רק עוד רגע קט |
לא נורא, שחק קצת, צעק - אבל מעט". |
אז רציתי להפחיד אותו כאילו - |
אבל לא ירדתי אפילו. |
מעבר: |
G Eb Cm G x4 |
סיום: |
Cm G G Eb x4 |