גרסה קלה
| פתיחה: |
| A |
| A |
| אני דוהרת עם הסוס שלי |
| F#m |
| אורווה אחר אורווה |
| D C#m |
| לחפש את החציר הכי מובחר |
| A |
| כל האורוות כולן |
| F#m |
| נראות אותו דבר כשמאוחר |
| E D |
| והשיניים כבר קהו מן הטעם המוכר |
| F#m D |
| הדורבנות שלי כסופים והאוכף שחור וחם |
| Dm6 C#m |
| וסיגלתי לי מבט של פרש קצת מהורהר |
| A |
| כל האורוות כולן |
| F#m |
| נראות אותו דבר כשמאוחר |
| A D E D |
| והעיניים כבר עייפו מן המראה המכוער |
| A |
| אני שומעת שקוראים לי |
| F#m |
| מאורווה מספר אחת |
| Dm6 C#m |
| אישה יפה לשעבר שמשתרבב לה המבט |
| F#m A |
| היא רוצה שאחבק אותה רק פעם אחרונה |
| E D |
| לפני שהיא עולה לתחנה שלא עונה |
| F#m D |
| פעם היא ידעה לסובב את הראשים |
| Dm6 C#m |
| עכשיו כל הראשים מסובבים גם בלי נשים |
| F#m A |
| החושים שלי חדים והנורות כולן דולקות |
| A D E D |
| הלילה עוד צעיר והאורוות חצי ריקות |
| F#m A |
| המסיבה בעיצומה באורווה של השכנה |
| Dm6 C#m |
| הם עומדים ליד השוקת וחופרים באדמה |
| F#m A |
| יש שמועות על איזה פרח שגדל הפוך |
| D |
| אם נמצא אותו |
| E |
| אולי נוכל לסחוט לו את הצוף |
| F#m D |
| הזיעה של הגברים והזיעה של הנשים |
| Dm6 C#m |
| תתערבב בתוך היין ותזלוג אל הריסים |
| F#m A |
| למישהו ייפלט כדור ומישהו יצחק |
| D |
| האורוות תמיד פתוחות |
| A D E |
| והמרחק אותו מרחק |
| מעבר: |
| D F#m C#m Dm6 A F#m D E D A |
| מעבר: |
| F#m D A A x4 |
| F#m A |
| רוץ בן סוסי רוץ ודהר |
| Dm6 C#m |
| רוץ בבקעה וטוס בהר |
| F#m A |
| קשה מאוד לדעת בשנה האחרונה |
| E D |
| אם זה נכון שהאדם באמת ביית את הבהמה |
| F#m D |
| אני פרש רגיש ויש לי הרהורים |
| Dm6 C#m |
| אבל ההרהורים מתחלפים בקרקורים |
| F#m A |
| עם רעב קשה מאוד להתווכח השנה |
| D |
| אז האורווה האחרונה |
| A Dm6 E |
| היא האורווה הנכונה |
| סיום: |
| A A F#m D x4 |
