על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
יונה עטרי ואילי גורליצקי - בובות שעווה
מחבר: נתן אלתרמן
מלחין: דובי זלצר
|
הלקוחות התפזרו, התרוקן האגף,
|
|
למה לך לעמוד כמימוזה?
|
|
כבר אפשר סוף כל סוף לגרד את האף...
|
|
כבר אפשר להחליף את הפוזה.
|
|
העמידו אותי עמידה משונה כה
|
|
שהמציא הזבן הזה, סגל,
|
|
ובחיי שכמעט כבר קיבלתי לומבגו...
|
|
ואצלי נרדמה כל הרגל.
|
|
זהו, לא רק הרגל נרדמת,
|
|
גם המח ישן, אם חיים
|
|
כמו גולם דומם וגולמת -
|
|
אבל די להגות נכאים...
|
|
כי בחוץ ערב סער מועב
|
|
כבר מפגין את עונת הסתיו.
|
|
עננים מטפסים ברקע,
|
|
שווקים וחוצות מזמרים.
|
|
השמים לובשים מרנגו
|
|
והחושך הוא אולטרא מרין.
|
|
ונושב מן הים הרוח
|
|
הצונן, החריף, המלוח,
|
|
והערב לוהט
|
|
כמו אופנה ישנה
|
|
שתמיד היא נראית
|
|
חדשה ושונה
|
|
לא הכל רק חלון ראווה,
|
|
לא הכל רק בובות שעווה,
|
|
דבר מה חי ויפה כה היה זה,
|
|
אבל אנו שכחנו מה זה.
|
|
לא הרבה לך אספיק להגיד בדיבור,
|
|
את ידך ללטף רק העזתי.
|
|
יד נחמדת. ממה זה עשוי? פוליטור?
|
|
כל כולי עשויה כך. זה פלסטיק.
|
|
מנקנים גברים לא תמיד הם תוצרת
|
|
מובחרת... ישאר זה בינינו.
|
|
אך נשים , זו תמיד עבודה לתפארת.
|
|
זה עושים להפליא בימינו.
|
|
מדבריך אני כה נפעמת.
|
|
אבל אם כבר מותר לדבר,
|
|
גם אתה בהחלט עלם חמד.
|
|
רק הצד אצלי קצת מתפורר.
|
|
רק שלא תתפורר לי פתאום,
|
|
כי הערב יפה כחלום.
|
|
הברק החולף ברקע
|
|
נדלק ברקיעי הסתיו
|
|
ולובשת העיר לרגע
|
|
שמלת נוגה שטופת זהב.
|
|
ונושב בחוצות הרוח
|
|
הצונן, החריף, המלוח,
|
|
ואנחנו מבעד
|
|
לזגוגית הטרקלין
|
|
בחיוך מפוחד
|
|
בברק מסתכלים -
|
|
לא הכל רק חלון ראווה...
|
|
הסתכלי איך רצים מנקנים בחוץ,
|
|
מה טיבם כבר חדלתי לשאול פה.
|
|
מי יודע מאיזה חלון הם ברחו,
|
|
מתוך איזו ויטרינה של כל בו.
|
|
מה רוצים הם ומה מחפשים הם, חידה היא
|
|
וממה הם בנויים לא חקרתי.
|
|
זה לא פלסטיק חדש. הדוגמה אחידה היא,
|
|
וגם כל המראה הוא סטנדרטי.
|
|
כאשר נשארים לבדם הם
|
|
רגע קט, הם כמונו תוהים
|
|
בלי לדעת באיזה עולם הם
|
|
ולשם מה הם בכלל עשויים.
|
|
ובעמדם כך, רואים הם פתאום
|
|
שהערב יפה כמו חלום.
|
|
עננים מטפסים ברקע,
|
|
שווקים וחוצות מזמרים,
|
|
השמיים לובשים מרנגו
|
|
והחושך הוא אולטרא מרין.
|
|
ונושב בחוצות הרוח
|
|
הצונן, החריף, המלוח,
|
|
וסעורה השדרה
|
|
ורצים העצים
|
|
בהמיה צעירה
|
|
של עלים נוצצים.
|
|
לא הכל רק חלון ראווה,
|
|
לא הכל רק בובות שעווה,
|
|
דבר מה חי ויפה כה היה זה,
|
|
אבל אנו שכחנו מה זה.
|
הודפס ב -
