פתיחה: |
E E A A C#m B |
E A E |
אסתר אוכלת פחמימה |
E A E |
כשהיא חושבת שהוא לא יבוא הבנזונה |
Am A F#m |
בערב היא נוגעת בעצמה |
E A E |
להתבגר זה משונה ומשוגע |
E A E |
אסתר מקצצת סוכרים |
A E |
כשהיא עוברת על תמונות יפות |
E |
של כל מיני גברים |
Am A F#m |
ושרה עם עצמה בקול שירים |
E A E |
היא בבית בודדה בתחתונים |
E F#m G#m |
רציתי להזהיר יש חור גדול |
Am F#m G#m |
באמצע של הבית מכוסה בחול |
A E B Am |
וכמה התאמצתי לא ליפול |
A C#m B |
אני רציתי לא ליפול |
E B |
כל כך ניסיתי לא ליפול |
מעבר: |
E A A C#m B |
E A E |
אסתר משתדלת להנות |
A |
מנסיעות קצרות לחו"ל |
E |
ומסעדות טובות |
Am A F#m |
מטוס גדול ממריא עולם קטן |
E A E |
דחייה זה לא נעים אבל מובן |
E A E |
איך שאסתר מתאמנת במכון |
A E |
והיא יודעת שהוא לא ראשון |
E |
ולא האחרון |
Am A F#m |
החדר מסודר למפגשים קצרים |
E |
היא מציעה קפה |
E A |
אבל שמחה כשהם הולכים |
E F#m G#m |
רציתי להזהיר יש חור גדול |
Am F#m G#m |
באמצע של הבית מכוסה בחול |
A E B Am |
וכמה התאמצתי לא ליפול |
A C#m B |
אני רציתי לא ליפול |
E B |
אני ניסיתי לא ליפול |
מעבר: |
E Am E E x2 |
מעבר: |
E A A C#m B |
מעבר: |
E Am E E x2 |
E A E |
אסתר אוכלת פחמימה |
E A E |
כשהיא יודעת שהוא לא יבוא הבנזונה |
Am A F#m |
בערב היא נוגעת בעצמה |
E A E |
להתבגר זה משונה ומשוגע |
סיום: |
E E E Am x2 |