אני בתל אביב את בחיפה עומדים בתחנה ומחכים |
עולים על הרכבת היפה זזים מתחיל משחק המרחקים |
בהיפגש הרכבות ביעף נרצה אך לא נלכוד אפילו שביב |
כי דווקא אז הרי נניד עפעף ולהרף עין יחשך הכל סביב |
וכשיואר שנית כל מה שמסביב אז נהיה כבר בחיפה בתל אביב |
פזמון: |
חתיכת פגישה איך את מרגישה |
מה את מרגישה עכשיו |
לוקחים מונית נוסעים אל המלון עולים לחדר שש שלוש ארבע |
את מתפשטת בדרכך אל החלון אני רק רגע, הנה אני כבר בא |
עומדים שעה במים נשטפים יוצאים אל החלון אויר קטיפה |
אור אורנז'אד על גוף עם נטפים שמוסיפים דגדוג ללטיפה |
עד שנקוית שלולית מרגל יחיפה על הרצפה בתל אביב ובחיפה |
פזמון |
(הרמונית הבית בלי מילים וסולו חצוצורה) |
אנחנו בו זמנית יורדים לחוף המלח בנחירייך בנחירי |
שולחים מבט רחוק אל האין סוף ושם פוגשות עינייך את עיני |
בשמש השוקעת לאיטה אנחנו מתראים את כה יפה |
עד חושך את איתי אני איתך ומה לי תל אביב ומה חיפה |
כן כך זה טוב זה טוב לחוד לחוד יחדיו |
אך מה בעצם את עושה עכשיו עכשיו עכשיו |
פזמון |
מעבר: |
x4 |
עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו |