על פי מדעי הטבע האדם כלול בטבע |
אם כלול האדם בטבע כלולים כל מעשיו. |
יוצא שעל פי המדע טבעי הוא מעשה האדם |
אף פרי מעשה האדם טבעי הוא לכל פרטיו. |
שני התולעת, קור העכביש, ליחת השבלול, יערת הדבש |
כפרחים מפלסטיק, כדשא סינטטי הנמשכים ברצף ממח ברנש |
קני נמלים, מאורות שועלים, מעונות אריות, שריוני צבים |
כממגורות חיטה, כמעונות עובדים כתשלובת נסרכת מאנשים |
כקליפת אגוז, כחרצן אפרסק, כבית שורשים, כשלכת עלים |
כן סירה בים, חתיכת אורניום |
חנות תשמישים, ירחוני נשים |
הכל טבעי! הכל אותו דבר! הכל חוקים וחומר, תהליך ומוצר |
האדם זה רק חי שפולט קו ישר |
קולט רעיון וכופל מספר. |
אם כן מה הוא "מלאכותי"? "מלאכותי" להלכה |
זה כל דבר שנעשתה בו מלאכה |
אך אינו בניגוד ל"טבעי", כמקובל |
במילון, בתשבץ, או בדרך כלל |
אמנם לפעמים שומעים דיבור על חזרה אל הטבע ועל ניכור |
אך הטבע זה אנחנו, זאת יש לזכור, |
על פי המדע אין לאן לחזור |
אבל אם בכל זאת מרגישים הבדל |
בין צחוק מעושה וצחוק מתגלגל |
אז ברוך השם תודה לאל |
ברוך השם תודה לאל |
ועוד על פי המדעים נוצרו העולם והחיים |
בשל נסיבות ותנאים שנתהוו מן הסתם. |
מן הסתם, מה זאת אומרת? שהתרחשו בשרשרת |
שלא מתחילה או נגמרת אקראית, מאז ומעולם |
סתם שוטטו להם כמה חוקים, כמה חוקי טבע חצי זרוקים, |
איך הם הגיעו לכאן בכלל סתם שוטטו להם בחלל. |
והנה עולה ממש לקראתם עוד קבוצת חוקי טבע, גם כן סתם, |
ואם כבר אז כבר התחברו הקבוצות והיו פיצוצים ושלל ניצוצות. |
כך סתם פגש חלבון את חלבון בחום היפה, באור הנכון |
ומהם יצא חלבון עם כשרון |
והתכשיט כבר יודע לעשות חשבון סתם |
ואני מסתובב לי מלא כוונות |
מלא תכניות, עתיר תרבויות, |
מלא חשיבות, שואף משמעות ואומרים לי שכל זה מן הסתמיות |
קצת מעליב, מאוד מעציב |
על סתם אני לא הייתי שם כל כך הרבה תקציב! |
ועוד עם סרח העודף, זוהמת השארית |
נידופת קרינה עם אימת האחרית |
כן יש בעולם הזה סתם וסתם וסתם וסתם שהראש נסתם |
ונתקע במרקע של איזה מדען |
אפס, ממלמל "אם ירצה השם" - ועוד סתם מתנצל |
אך כל עוד בעולם יש עיקר וטפל ויש עוד כוח להבחין בהבדל |
אז ברוך השם תודה לאל |
ברוך השם תודה לאל |
(עד מתי אהובתי ניגרת עוד ניגרת על סלע הלב |
מתי כבר תימס האבן תימס האבן |
ויפרוץ כאב... כאב...) |
אומרים גם שהמדעים עוד מעט קט והם מגיעים |
לפענוח סוד החיים וכל סודות היקום. |
אבל על קו האינסוף הם יעמלו לקלוף ולקלוף, |
בלי הרף לחצוב ולחשוף, והנקודה, היכן היא תקום? |
כמה ספרות אחרי הפסיק, כמה שנות אור שופך עוד חלקיק, |
קרן תשלח, תפתח עדשה, ליד הניגלה - סתומה חדשה |
תאיץ במחשב, עודך מגשש וכל דבר ביד ממשש. |
אז עד איפה אתה יודע, עד היכן אתה מבין |
עד לאן אתה רואה - ומשם אתה מאמין |
גם אם לא תודה, חסר ענווה תראה לאן תקעת את האהבה: |
מצמיד אלקטרודות, אפילו מזמין שתגלניות להרצות בוועידות למין |
האדם חץ שלוח אל לב החידה אשר משתוקקת להיוודע. |
ריבואות נקבים מנסים, מנסים, אבל רק דרך נקב אחד נכנסים |
והמדע הוא רק נקב אחד מרבים חותר וחופר ניצוצות ושבבים. |
אך כשלהוכיח איננו יכול אז בכח הוא הולך את הרוח לכבול |
האמנם יצא האדם מן הקוף? מתי כבר ואיזה יצור הוא מעצמו ישלוף? |
דרך אגב, לא רואים כאן אדם שיתן כבוד כלשהו לאיזה קוף מזדקן |
מעבר: |
x2 |
אבל אם אתה עדיין מתפעל איך הולך על חבל איננו נופל |
אז ברוך השם תודה לאל ברוך השם תודה לאל |
ברוך השם תודה לאל ברוך השם תודה לאל |