פתיחה: |
אתה אוהב את המרחק זה מסדר אותך |
לחזור אליי יותר נקי ומפוקח |
איתך תמיד על קצות האצבעות |
על בהונות נזהרת, אין אפשרות אחרת. |
יום עירוני כבר מפלס אורו מהחלון |
מהמילים שלא אמרתי |
עוד תקועות לי בגרון שעון דופק על קיר |
וזה מזכיר לי תוף כבד. |
על הכתף של תל אביב אני אניח את הראש |
הערב הוא אביב נושם בצמרות הברוש |
ואם יבוא העצב שישטוף |
כמו ילדה אשב על הברכיים של החוף |
מילים בבטן הן אגרוף גם זה פוגע וחולף |
נשאר לי עוד חלום שלא הצליחו לכופף |
כל רעש בחלון שלי הוא שיר מתוך השפתיים של העיר |
מעבר: |
אני הולכת ואיתי מטען של טעויות |
של איך רציתי והיה |
ומה יכולתי להיות אחרת לא היה בי מה לתת |
הרבה שנים אני לא באמת |
הזמן נשרף על ריקנות הרי בסוף כולם |
הופכים להיות קטנים ואין דבר שלעולם |
הצל שלך נוסע ואצלי, נשאר האור. |
על הכתף של תל אביב אני אניח את הראש |
הערב הוא אביב נושם בצמרות הברוש |
ואם יבוא העצב שישטוף |
כמו ילדה אשב על הברכיים של החוף |
מילים בבטן הן אגרוף גם זה פוגע וחולף |
נשאר לי עוד חלום שלא הצליחו לכופף |
כל רעש בחלון שלי הוא שיר מתוך השפתיים של העיר |
מעבר: |
מעבר: |
x4 |
הזמן נשרף על ריקנות הרי בסוף כולם |
הופכים להיות קטנים ואין דבר שלעולם |
הצל שלך נוסע ואצלי, נשאר האור. |