אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| כל חברי עזבו, יש לי מעט שיער |
| כואב לי במקום הזה שפעם שר |
| ואני מת לאהבה |
| אבל מן הון להון |
| רק משלם שכר דירה יום-יום |
| במגדל הפזמון |
| שאלתי את שמוליק קראוס |
| כמה בודד זה עוד יהיה |
| שמוליק קראוס לא ממש עונה |
| אבל שמעתי אותו משתעל המון |
| מאה ותשע עשרה קומות מעלי |
| במגדל הפזמון |
| אני נולדתי ככה, זה היה המצב |
| נולדתי עם מתת האל של קול זהב |
| ותריסר מלאכים מעולם קדמון |
| קשרו אותי אל השולחן הזה כאן |
| במגדל הפזמון |
| אז תנעצי סיכות וודו בבובה של קש |
| זה קצת דומה לי, בובה, אבל לא ממש |
| אני ליד חלון, שם האור ניאון |
| שום נקבה לא תהרוג אותי, לא |
| לא במגדל הפזמון |
| תגידו שאני מריר, רק תזכרו את זה |
| לשמנים יש תעלות למטבחים של הרזה |
| ויום הדין קרב, ואולי זה לא נכון |
| אתם יודעים, שומעים קולות קצת מוזרים כאן |
| במגדל הפזמון |
| רואה אותך בעבר השני |
| והנהר בינינו נהיה כה אימתני |
| אבל אהבתי אותך וזה מה שחשוב |
| גשרים שלא חצינו עולים בלהבות |
| כל מה שהפסדתי קרוב אלי מאוד |
| אף פעם, אף פעם לא נפסיד אותו שוב |
| מעבר: |
| x4 |
| אני אגיד עכשיו שלום |
| ואין לדעת אם אחזור |
| מעבירים אותנו למגדל אחר כאן באזור |
| אבל את תשמעי ממני, בובה |
| הרבה אחרי שאדום |
| אני אלחש לך ברכות מתוך מרפסת |
| במגדל הפזמון |
