אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| היא פה לידי, שומרת על כבודי |
| להיגמל לעד עוזרת לי |
| הפיתוי גדול לשכוח את הכל |
| ולהחזיר את הבקבוק אל פי |
| אז עוברות אל מול עיניי העצובות |
| התמונות של נדודי ברחובות |
| הו שיכור, הו שיכור |
| בלי כל כיוון סתם מהלך |
| הו שיכור, הו שיכור |
| רק הבקבוק אליי חייך |
| היא פה לידי, ידה בתוך ידי |
| למעוד שנית מונעת ב עדי |
| ה גרון יבש כמעט איני כובש |
| את התשוקה לטעום מבקבוקי |
| ולחיצה מכף ידה החמימה |
| מזכירה אותה תקופה כה עגומה |
| הו שיכור, הו שיכור |
| מתנדנד ברחוב ומהלך |
| והבקבוק עליי מולך |
| בסלוניקי: |
| בסלוניקי יושב לי על החוף |
| והסירות שטות על פני המים |
| כוסית של יין עושה לי את היום |
| מרגיש כמו בחלום עד לשמיים |
| אל מול חוף ים תיכון שוכב בסלוניקי |
| האם חלמתי חלום ולא ידעתי |
| בוזוקי מתנגן מיתר אחר מיתר |
| ושימחה בי נותן אין טעם לחיי |
| בסלוניקי שוכח מהכל |
| אני מתחיל לחיות גם מה שטוב לי |
| מדליק לי סיגריה לוגם לי עוד כוסית |
| על הנוף מתבונן עלייך רק מביט |
| אל מול חוף ים תיכון שוכב בסלוניקי |
| האם חלמתי חלום ולא ידעתי |
| בוזוקי מתנגן מיתר אחר מיתר |
| ושימחה בי נותן אין טעם לחיי |
| ילד גדול: |
| ילד גדול לא מבין את העולם |
| רוצה ולא יודע איך להיות חכם |
| שואף הוא למעלה לרחף כמו ציפור |
| ומדמה כנפיים ואז נופל אחור |
| מוסיף משתעשע באשליותיו |
| ופעם אחר פעם נופל הוא על פניו |
| ביד אחת בונה ובשנייה הורס |
| בדרך לא דרך עדיין מחפש |
| לא לא לך זו הדרך שטוב בה ללכת |
| רק במתנת אלוקים דרכך מבורכת |
| שומע - לא מקשיב |
| ושב לעצמו להכאיב |
| שומע - לא מקשיב |
| ושב לעצמו להכאיב |
| סולו: |
| ילד גדול בחיוך שובה לבב |
| את כל יפות העין מושך הוא אחריו |
| יוצא אל הלילה וחי בו את היום |
| וכל ידיד מוכיח בעת ההיא יידום |
| בכל מתעתע בשיגיונותיו |
| ואחריו מושך הוא שובל כלשונותיו |
| כשיכור פוסע ושוב כושלות רגליו |
| וחוזר חלילה כאילו לא כאב |
| שנים ללא תקווה: |
| קשות מאוד הן מילותיך |
| ובתוכך קורעות אותך |
| איש לא יבין רגשותייך |
| איש לא ירים לך מסך |
| לילות קרים את עוברת |
| ויצועך שומם כל כך |
| גם הנשמה מסוגרת |
| כי אין לך איש כאן בכרך |
| את נשמתך את נתת |
| את גורלך את קשרת |
| אהבת וידעת |
| כי זה לא זה מה שחשבת |
| מעבר: |
| כך חולפות שנים ללא תקווה |
| כך אין כל תכלית לאהבה |
| כך לבך הולך בדרך |
| המובילה ללא כלום |
| ובשביליה אין מאום |
| כך חולפות שנים ללא תקווה |
| כך אין כל תכלית לאהבה |
| כך לבך הולך בדרך |
| המובילה ללא כלום |
| ובשביליה אין מאום |
| מעבר: |
| עם הרגשות את נפתלת |
| כל השנים עוברות לך כך |
| לתוך רשתך את נופלת |
| ולא יוצאת מן הסבך |
| בתוך ליבך את יודעת |
| כי יש פתרון לכל דבר |
| אך לשכלך לא שומעת |
| הרי בחרת בלב נשבר |
| איך אפשר כך להיות |
| מה צריך עוד לקרות |
| הן כל הדמעות |
| באשמתך תמיד יורדות |
| מעבר: |
| כך חולפות שנים ללא תקווה |
| כך אין כל תכלית לאהבה |
| כך לבך הולך בדרך |
| המובילה ללא כלום |
| ובשביליה אין מאום |
| כך חולפות שנים ללא תקווה |
| כך אין כל תכלית לאהבה |
| כך לבך הולך בדרך |
| המובילה ללא כלום |
| ובשביליה אין מאום |
| על סף דלתך: |
| אל תסגרי לי את דלתך, כשאני בחוץ |
| קר כל כך אני קופא ואין לאן לרוץ |
| אל תכבי את הנרות, כשאני בוער |
| אין לי גג ולא קירות והקור חודר |
| על סף דלתך אני עומד דרוך מתוח |
| השער מתנדנד למי השארת פתוח |
| אני שומע, כן אני שומע |
| שמישהו אחר תפס כאן את לי בך |
| אני אי הולך |
| על סף דלתך אני קורא את לא עונה לי |
| ואת עושה עצמך כאילו את איננה |
| אני יודע, כן אני יודע |
| שמישהו אחר היה כאן במי ט תך |
| אני אי הולך |
| אל תמחקי את חיוכך כשאני קרב |
| כל חיי נודד הולך אחרי הלב |
| אל תבטלי את התקווה שאני נושא |
| ואם נותרה בך אהבה תני לי מחסה |
| על סף דלתך אני עומד דרוך מתוח |
| השער מתנדנד למי השארת פתוח |
| אני שומע, כן אני שומע |
| שמישהו אחר תפס כאן את לי בך |
| אני אי הולך |
| על סף דלתך אני קורא את לא עונה לי |
| ואת עושה עצמך כאילו את איננה |
| אני יודע, כן אני יודע |
| שמישהו אחר היה כאן במי ט תך |
| אני אי הולך |
| אל תכבי את הנרות, כשאני בוער |
| אין לי גג ולא קירות והקור חודר |
| אל תסגרי לי את דלתך, כשאני בחוץ |
| קר כל כך אני קופא ואין לאן לרוץ |
| על סף דלתך אני עומד דרוך מתוח |
| השער מתנדנד למי השארת פתוח |
| אני שומע, כן אני שומע |
| שמישהו אחר תפס כאן את לי בך |
| אני אי הולך |
| על סף דלתך אני קורא את לא עונה לי |
| ואת עושה עצמך כאילו את איננה |
| אני יודע, כן אני יודע |
| שמישהו אחר היה כאן במי ט תך |
| אני אי הולך |
| קסמי עניך השחורות טנגו |
| עינייך כה שחורות |
| אך מאירות וזוהרות מאוד |
| הכל אפל סביב |
| כי רק אותן אני יכול לראות. |
| ושום-דבר לא מעניין בכלל, |
| הכל רחוק ומתלחש בגלל |
| קסמי עינייך השחורות. |
| וניצוצות לאלפים אראה, |
| כמו לפידים הבוערים בליל, |
| כמו כוכבים שמתנפצים פתאום |
| אל תוך ליבי אשר ייהום. |
| כל הזרמים שמעבירה ידך |
| והתחושות אשר באות ממך |
| קורצים אלי בשלל כל האורות |
| מתוך עינייך השחורות. |
| השיר כל-כך שקט |
| ומספר על כל מה שרוטט |
| ומגלה לי את |
| אשר אומרות עינייך הקסומות |
| ושנינו כאן לבד-לבד, |
| כל השאון אשר סביב אבד, |
| נותרו עינייך השחורות. |
| וניצוצות לאלפים אראה, |
| כמו לפידים הבוערים בליל, |
| כמו כוכבים שמתנפצים פתאום |
| אל תוך ליבי אשר ייהום. |
| כל הזרמים שמעבירה ידך |
| והתחושות אשר באות ממך |
| קורצים אלי בשלל כל האורות |
| מתוך עינייך השחורות. |
