אין גירסה קלה
| Em9: 022032 |
| Em*: 022003 |
| פתיחה: |
| Em |
| Am7 Am A4 Am Em Em9 Em* |
| אולי משום שלא ידעתי את המרחבים, |
| Am7 Am B F#m |
| אולי מפני היות חיי אך חיפושים תמיד |
| Em Em9 Em* Em |
| בין חוף ובין גבעות |
| Am7 Am A4 Am Em Em9 Em* |
| אולי מפני כל אלה מדבר אלי מרחב זה |
| B F#m |
| מרחב שדות מאופק ועד אופק |
| C Am |
| מישור ירוק,צהוב וחום |
| Em Em9 Em* Em Am |
| עד מרגלות ההר שבאינסוף |
| C D Em Bm Am7 Am |
| בית קטני קומה וגג להם, ספק ורוד ספק אדום |
| C D Em Bm Am |
| פזורים על פני שדה אחד גדול,כמעט כמו הים |
| C D Em Bm Am7 Am |
| בית קטני קומה וגג להם, ספק ורוד ספק אדום |
| Em Em9 Em Bm Am |
| פזורים על פני שדה אחד גדול,כמעט כמו הים |
| מעבר: |
| Am7 Am A4 Am Em Em9 Em* |
| Am7 Am A4 Am Em Em9 Em* |
| ושקט נחת על הגגות, ובו שלוחות קרני השמש |
| B F#m |
| ואין להן עוצר ואין מפיל צילו, |
| A4 Am G |
| זולת אותם גגות של בתים |
| מעבר: |
| Em Em9 Em* |
| Em Em9 Em* Bm Am7 Am |
| אחת ויחידה, נושאת קולה במרחבים האלה, |
| Em Em9 Em* Bm Am7 Am |
| והיא שוברת הדממה, ומניעה את הדומם |
| C D F#m Em Bm Am7 Am |
| הרוח היא - שכמו הותרו לה מוסרותיה |
| Em9 Em* Am Em Cm C Bm Am |
| ומפליאה דהרתה,ביעף ובשריקה,גולשת מאי-שם |
| מעבר: |
| Am7 Am D Am D Am Em Am7 Am A4 Am |
| Em Am G C |
| אל עבר הבלתי-נודע שבאינסוף |
| כדי לייצר את הצלילים ההרמוניים - |
| צריך להניח אצבעות (בצורה כמעט לא נוגעת) |
| על מיתרים 2 ו3 מעל שריג 12. |
