פתיחה: |
בהלויה של ג'ון |
שרפו לי הכתפים |
כל פעם שחבקתי מישהו זה ממש כאב |
יום לפני זה עוד התחיל הקיץ |
וטילתי עם הילד שעות בגופיה |
לא חשבתי על היום |
דמינתי את מחר |
שזה החטא האנושי הכי פשוט שיש |
ואז הטלפון צלצל |
רונית שאלה: אתה יושב? |
והכל פתאום התחיל להתהפך |
תעצרו את העולם אני רוצה לרדת |
לא יכול להיות שזה הסוף |
תעצרו את העולם אני צריך לרדת |
אני עוצם עכשו עינים לא לחשב |
תפסיקי לדבר אני לא רוצה לשמע |
שום דבר ממה שיש לך להגיד |
איך זה ממשיך מכאן |
אני חושב שאני יודע |
וזאת תכנית שדוקא בא לי להפסיד |
בהלויה של ג'ון פגשתי אנשים |
שלא ראיתי כבר מלא שנים – |
ואולי טוב שכך |
זה לא שהם רעים ואני טוב |
או שלהפך |
פשוט התדר לא מתאים |
וזה יוצא קצת מגחך |
ברדיוס שמתר הוא, אני ועגלה |
שזה הרגע השלם הכי ברור שיש |
ואז הטלפון צלצל |
רונית שאלה אתה יושב? |
אחרי פתיחה כזו |
אתה כבר לא מחיך |
תעצרו את העולם אני רוצה לרדת |
לא יכול להיות שזה הסוף |
תעצרו את העולם אני צריך לרדת |
אני עוצם עכשו עינים לא לחשב |
תפסיקי לדבר אני לא רוצה לשמע |
שום דבר ממה שיש לך להגיד |
איך זה ממשיך מכאן |
אני חושב שאני יודע |
וזאת תכנית שדוקא בא לי להפסיד |
מעבר: |
מעבר: |
x4 |
בהלויה של ג'ון |
שירי שרה שיר |
אני נסיתי גם |
ובאמצע זה קרה |
משפט אחד משיר שהוא כל כך אהב |
ודברנו שעות עליו באיזה נסיעה |
לגליל או לאילת או |
לניו יורק או למדריד |
איך העולם היה שלנו לחצי דקה |
ואז הטלפון צלצל |
רונית שאלה אתה יושב? |
ואני בחרתי לעמד גם אם זו |
חרא של תקופה |