פתיחה: |
עכשיו זו באמת ההזדמנות האחרונה |
לראות את הזריחה בפעם הראשונה |
לנעוץ את השיניים בבשר התאנה |
להיות בתוך הזמן, גוף ונשמה |
עכשיו אפשר ללבוש את החולצה הלבנה |
אולי זו באמת ההזדמנות האחרונה |
מעבר: |
אחר כבר תגיע עוד עונה שחונה |
עכשיו ממש הזמן, בשר התאנה |
פקחתי את עיניי אבל את עוד ישנה |
מקופלת במיטה בחולצה הישנה |
אם לא נראה עכשיו את הזריחה הראשונה |
אולי זו באמת ההזדמנות האחרונה |
מעבר: |
אני לבד בלב מדבר תחת אור הלבנה |
עומדת על הסף, בין הסוף להתחלה |
כתם אור עוטף את הגבעה האדומה |
הנה היא עולה |
הזריחה |
מעבר: |
עכשיו זו באמת ההזדמנות האחרונה |
לראות את הזריחה בפעם הראשונה |
לנעוץ את השיניים בבשר התאנה |
להיות בתוך הזמן, גוף ונשמה |
גוף ונשמה |
סיום: |