אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| בתוך הבית השקט, משהו חי משהו מת |
| אני סוגר ושוב פותח חלונות |
| עץ הלימון שבגינה, הופך צהוב בחזרה |
| חבל שאת עכשיו לא כאן כדי לראות |
| אי שם הולכת בשדרה, בין הכיכר |
| לכנסיה, בכל העיר אורות |
| דולקים רק בשבילכם |
| הוא מחבק אותך קרוב |
| וכל הקרח מהרחוב |
| נמס תחת פעימות ליבכם |
| וכאן צחוקך עוד מתגלגל |
| בין האור לבין הצל |
| בתוך החדר הקטן מלהכיל |
| את חום גופי המטורף |
| כן בתוכי אני נשרף |
| ולא נשאר לי כלום ממני להציל |
| פזמון: |
| ה...ל...וואי, שטוב לך בלעדיי |
| שמח לך אולי |
| דמיינת שוב את פניי |
| ה...ל...וואי, שטוב לך בלעדיי |
| שמח לך אולי |
| דמיינת שוב את עיני |
| העצובות |
| מעבר: |
| וזהו חג האהבה, בחוץ כולם מלאי שמחה |
| אני מקווה שאור דולק בחלונך |
| את לא אחת שמחכה, אלא הולכת בריצה |
| שלא יכבו בלב כל הנרות אצלך |
| "אני עושה בך גיהינום |
| גם בליל וגם ביום" |
| כך אמרת לי ועינייך כואבות |
| אבל הגיהינום שלך |
| מתוק כמו בכי של מלאך |
| ובשבילי הוא עוד סיבה אחת לנשום |
| אני מודה לך על שבאת |
| על שלרגע הסתובבת |
| ואת חיי מתחת כמו שמותחים שעון |
| ולא אחזור שוב להיות |
| מי שהייתי לפחות |
| עכשיו אני יודע באיזה צד לישון |
| פזמון |
| מעבר: |
| פזמון |
| סיום: |
