אין גירסה קלה
| פתיחה בפסנתר: |
| A |
| e||-0---0---0--0----0--0------5-|| |
| B||-2-------0-------2-----------|| |
| G||-2----------2----2------2----|| |
| D||-----------------------------|| |
| A||-0---------------0-----------|| |
| E||-----------------------------|| |
| A |
| שלום לאמונות הרעות ולא להתראות |
| A |
| מרוב המנעולים שעל כל החלונות כבר אין כאן רוח |
| E D |
| עליי להילחם בעצמי ברוחות |
| A E |
| ולהשאיר חלון פתוח |
| A |
| אם אלף מילים לא הפיחו תקווה תראה מה שתיקה אחת שווה |
| A |
| גם אם ננעל בתוך עצמנו לא נרגיש בטוח |
| E D |
| אני יוצאת להעיר את כל העיר |
| A E |
| ומשאירה אותך לנוח |
| פזמון: |
| F#m |
| וזה מוזר |
| F#m C#m Bm F#m |
| כשמגיע סוף הקיץ זה תמיד מזכיר לי את החורף שעבר |
| F#m |
| האנשים הולכים לאט |
| E D A C#m Bm |
| וגם אתה נוגע בי כאילו לא נגמר |
| A |
| על כל מה שעבר ומה שנאמר על לא דבר |
| A |
| אני לא מאמינה באמונות שמשאירות חלקות של חסר |
| E D |
| אני מעדיפה לקחת רק זיכרון אחד מוצק |
| A E |
| ולוותר על כל היתר |
| A |
| מכל האלבומים הישנים נותר לי רק להתגעגע |
| A |
| ללכת לשטח המופקר אולי הנחת איזו אבן |
| A E D |
| זה חודר לפעמים לעצמות אבל אף פעם לא לבטן |
| פזמון |
| מעבר: |
| A E A A x2 |
| A |
| שלום לאמונות הרעות ולא להתראות |
| A |
| מרוב המנעולים שעל כל החלונות כבר אין כאן רוח |
| E D |
| אני יוצאת להעיר את כל העיר |
| A E |
| ומשאירה אותך לנוח |
| סיום: |
| A A A E x2 |
