אין גירסה קלה
| D9/A: x00230 |
| D9/A A |
| במקום בו אני גר הליקופטר עובר זה סימן למשהו רע |
| D9/A A |
| אם לאבו כביר או לתל השומר הוא נושא את הבשורה המרה |
| D9/A A |
| בימים האחרונים אני שומע אותם לפעמים פעמים ביום |
| D9/A A |
| זה מתחיל בטרטור מתקרב מהים על קו החוף מצפון לדרום |
| D9/A A |
| לפעמים אני יושב ושותה לי קפה מסתכל בחלון הגדול |
| D9/A A |
| והאופק בהיר והיום כה יפה |
| D9/A A D9/A A |
| ואוזני מזהה את הקול |
| D9/A A |
| וברדיו קולו של הכוכב התורן מדבר על ילדותו הקשה |
| D9/A A |
| על הורים אלימים על עצמו כקורבן על שנים שנכנע לבושה |
| D9/A A |
| וכל פרט שנפער בעברו הקצר כבר מצא את דרכו אל השיר |
| D9/A A |
| השיר האחד שאיננו נגמר |
| D9/A A D9/A A |
| שמזכיר את השיר, שמזכיר את השיר |
| D9/A A |
| ובערב כזה אני שם ת'מעיל מעיף עוד מבט אחרון |
| D9/A A |
| סוגר מאחורי הדלת ורק בחוץ אני מציץ בשעון |
| D9/A A |
| עכשיו עשרים לשמונה בערב יום הכיפורים |
| D9/A A |
| כשאת השקט מפר הליקופטר בודד, חוצה שמיים שחורים |
| D9/A A |
| זה כמעט חולני, אני אומר לעצמי, על מה אתה חושב |
| D9/A A |
| אז מה אם זה אותו הליקופטר תמיד |
| D9/A A D9/A A |
| בטח לא רק אתה שמת לב |
| מעבר: |
| A D9/A A D9/A |
| D9/A A |
| אני כותב לך שירים כשאת ישנה, מודה על שנתת בי אמון |
| D9/A A |
| אני אוהב את המילים מאוהב במנגינה נהנה להאריך בזיון |
| D9/A A |
| שאלו אותי כבר, אתה כל הזמן שר, מתי אתה עובד? |
| D9/A A |
| בשבילי, איך לומר, זה אותו הדבר |
| D9/A A D9/A A |
| רק המחיר נעשה יותר כבד |
| מעבר: |
| D9/A D9/A D9/A D9/A x2 |
| D9/A A D9/A A |
| במקום בו אני גר הליקופטר עובר זה סימן למשהו רע |
| D9/A A |
| מכאן אני רואה אותו בין העננים מתגלה ומיד נעלם |
| D9/A A |
| ולמטה בונים מגדלי בניינים |
| A D9/A A |
| עוד מעט הם יסתירו ת'ים |
| סיום: |
| D9/A D9/A D9/A D9/A x2 |
