Bm G |
רס"ן נידל חסן ירה באיימי ובמייקל |
Bm F#m Em |
ובארון ובג'סטין ובפרדריק ובגרנט |
Bm G |
באדווראדו, בפרנצ'סקה, בקאם-שיונג ובראסל |
Bm F#m Em |
בג'ון, בחואניטה ראמן ובג'ייסון האנט |
Bm G |
בחצרות דגלים יורדים אלי מותניי התורן |
Bm Em |
הכמרים רצים בבאר עם הגרביים הלבנות |
Bm Em |
נורות החג חובקות כבר את שדרת עצי האורן |
Bm F#m Em |
מחלון בית-ספר-יום-ראשון עולה צחוק הבנות |
Bm G |
רס"ן נידל חסן נולד תינוק ירוק עיניים |
Bm F#m Em |
למהגרים אל לב וירג'ינייה בסוף שנות השישים |
Bm G |
הם באו במטוס מצפון-מזרח ירושלים |
Bm F#m Em |
רצו לתת לבנם תנאי גידול פחות קשים |
Bm G |
עבדו במסבאה קטנה בשוק האיכרים |
Bm Em |
חסכו די כסף כדי שיסיים את התיכון |
Bm Em |
אביו פתח מכולת ואסף את הפירורים |
Bm F#m Em |
אמו בישלה במסעדה ברוח ים-תיכון |
Bm G |
רס"ן נידל חסן חלם תמיד להיות רופא |
Bm F#m Em |
אבל לא היה לו כסף להדביק את השיטה |
Bm G |
הלך והתגייס אל הצבא, חתם חוזה |
Bm F#m Em |
הוריו לא אהבו את זה אבל הוא לא נרתע |
Bm G |
למד קשה, סיים תואר ראשון בביולוגיה |
Bm Em |
המשיך ללימודי הרפואה כמו שנהוג |
Bm Em |
סיים אותם, בחר להתמחות בפסיכולוגיה |
Bm F#m Em |
גמר את זה יפה, היה בין מצטייני החוג |
Bm G |
רס"ן נידל חסן היה אדם רגיש לאללה |
Bm F#m Em |
חבריו קראו לו ה"גלדיאטור הנדיב” |
Bm G |
היתה לו גם ציפור קטנה, הוא לפעמים לעס לה |
Bm F#m Em |
את האוכל והרשה לה לנקר הישר מפיו |
Bm G |
כשחלתה טיפל בה עד שגססה וזהו |
Bm Em |
חפר לה קבר וטמן אותה עמוק בחול |
Bm Em |
שלושת חודשים שהתאבל עליה והוא |
Bm F#m Em |
עדיין מבקר שם כל עת שהוא יכול |
Bm G |
רווק נידל חסן ביקש לו מישהי כמוהו |
Bm F#m Em |
אשה מבית טוב, כדי שיקימו משפחה |
Bm G |
אבל הנסיונות שלו כולם עלו בתוהו |
Bm F#m Em |
נרדם מול הטלוויזיה בלילות בלי אף-אחת |
Bm G |
בינתיים הצבא דאג יפה להשתמש בו |
Bm Em |
והוא תפס את מקומו והשתכר היטב |
Bm Em |
הנערות ראו בד"ר דבר מה להתבקש בו |
Bm F#m Em |
אך הוא אינו מצא מקלט לשבות שם את הלב |
Bm G |
רס"ן נידל חסן קיבל את מות הוריו בקושי |
Bm F#m Em |
בלי אשה וילדים זה לא סיפור פשוט |
Bm G |
חיפש מקום לחזור אליו עד שכתבי הקודש |
Bm F#m Em |
הבטיחו לחכות לו שם תמיד לכשישוב |
Bm G |
מפעם ביום זה מהר מאד הפך לפעמיים |
Bm Em |
מפעמיים לשלוש, לארבע וחמש |
Bm Em |
בתקרת בית התפילה יש צוהר לשמיים |
Bm F#m Em |
דרכו הקול הופך לאור לכל המבקש |
Bm G |
קב"ן נידל חסן טיפל יפה יפה באלו |
Bm F#m Em |
החוזרים שבורים מקו עירק-אפגניסטן |
Bm G |
מלאים בסיפורים היו על כל מיני כאלו |
Bm F#m Em |
ש"עושים שם כך וככה ואל תשאל חסן" |
Bm G |
הוא הקשיב ומשהו בו החל להתנפח |
Bm Em |
איזה וריד או אגו או השד יודע מה |
Bm Em |
איש אינו ניחש שהוא יבער ויתלקח |
Bm F#m Em |
ואיזה שדה קוצים יש שם מעבר לחומה |
Bm G |
רס"ן נידל חסן נכנס יום אחד לאוטו |
Bm F#m Em |
מצא על המושב חיתול עליו כתוב באש |
Bm G |
קרא באותיות האנגליות ראה כי לא טוב: |
Bm F#m Em |
"הנה השביס שלך, רוכב גמלים טיפש" |
Bm G |
אחר-כך באו עוד טרדות, פשעים ללא אליבי |
Bm Em |
חסן החל לקלוט שמשהו לא כשורה |
Bm Em |
ביקש להשתחרר, אמרו לו "לא כל-כך מהר |
Bm F#m Em |
חביבי, 7 שנים אתה חייב לנו בחזרה" |
Bm G |
רס"ן נידל חסן יצא, בחוץ עדיין חושך |
Bm F#m Em |
מדירתו המזדקנת אל פתח המסגד |
Bm G |
נשא תפילה אל אלוהיו הגדול כמו ש |
Bm F#m Em |
הוא עושה כל בוקר והמשיך אל המשרד |
Bm G |
הגיע לבסיס, ידע שאין ממש כבר טעם |
Bm Em |
לכל החפצים שלו וחילק לכל מכר |
Bm Em |
ביקש סליחה ממישהו על משהו מפעם |
Bm F#m Em |
"אני נוסע לטייל" אמר, "ולא אבוא מחר" |
Bm G |
רס"ן נידל חסן ירה באיימי ובמייקל |
Bm F#m Em |
ובארון ובג'סטין ובפרדריק ובגרנט |
Bm G |
באדווראדו, בפרנצ'סקה, בקאם-שיונג ובראסל |
Bm F#m Em |
בג'ון, בחואניטה ראמן ובג'ייסון האנט |
Bm G |
בחצרות דגלים יורדים אלי מותניי התורן |
Bm Em |
הכמרים רצים בבאר עם הגרביים הלבנות |
Bm Em |
נורות החג חובקות כבר את שדרת עצי האורן |
Bm F#m Em |
מחלון בית-ספר-יום-ראשון עולה צחוק הבנות |