פתיחה: |
E Em |
E |
כמה זה אפור |
Em |
כשאתה עומד ממול וקולט |
Em E |
שיש דברים שיוצאים לבד |
A |
ולמרות שאתה בכלל לא יודע |
Am |
איך זה אמור להיראות |
E |
אתה עדיין מחפש |
מעבר: |
E Em |
Am |
את הנסיכה שלנצח תמיד תגיע |
Em |
ואז תיתן לך סטירה |
Am |
הו כמה יפה היא אותה הנסיכה |
E Em |
וכמה טובה הסטירה |
מעבר: |
E Em |
E |
כמה אתה יהיר |
Em |
כשאתה עומד ממול ומסתיר |
Em E |
דברים שעדיף להשאיר בפנים |
Am A |
ולמרות שאתה יודע בדיוק איך |
זה אמור להיראות |
E |
אתה לא מחפש |
מעבר: |
E Em |
Am |
כי ראית כבר דבר אחד או שניים קודם |
Em |
ואפילו שכבר שמת את הבושם |
Am |
הכוונה ברורה וההתקרבות אלימה |
E C |
או כך לפחות זה הרגיש ונראה |
מעבר: |
E Em |
E |
כמה זה מתעתע |
Em |
כשאתה עומד ממול ומקווה |
Em E |
שהלוואי והיה אפשר |
A |
אך באמת שרציתי ותדעי בגדול |
Am |
שאפילו גם ניסיתי |
E |
להיות מצטיין ופה ושם גם לזיין |
Em |
את כל מה שראיתי |
Am |
מצחיק שקרה |
Em |
המבטים על התקרה |
Am |
כמעט ולא התאפקתי |
Em |
לקרוא לעזרה |
Am |
מקצועית או קרובה |
E C |
מזל שבסוף נגמר |
מעבר: |
E Em |
E |
כמה זה נדוש |
E Em |
כשאתה עומד ממול וחושב שאולי |
Em |
היה אפשר גם אחרת |
A |
אולי צריך להחליף את הגישה |
Am |
או את האדרת |
E |
ובמצב קיצון כזה או אחר |
Em |
אפילו את הגברת |
מעבר: |
E Em |
Am |
למצוא את מי שמחוץ למשחק |
Em |
ולדפוק אצלו בדלת |
Am |
כי מי שבפנים כבר מזמן נאבד |
E Em |
בשממון הלקחת חלק |
מעבר: |
E Em |
E |
כמה זה שחור |
Em |
כשאתה עומד ממול וקולט |
Em E |
שכבר לא משנה לך התוצאה |
A |
ואתה רגיל לכל שינוי באווירה |
Am |
המועקה כבר מכבידה |
Em |
וכל מה שצריך זה לוותר |
Em Am |
או לנסוע למקום ששם נראה |
Am |
הילדים מבוגרים ולבוגרים שם |
Em |
אין ברירה |
Am |
למה שלא תשתקע |
E C |
בארץ רחוקה |
סיום: |
E Em |