אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| כמה זה אפור |
| כשאתה עומד ממול וקולט |
| שיש דברים שיוצאים לבד |
| ולמרות שאתה בכלל לא יודע |
| איך זה אמור להיראות |
| אתה עדיין מחפש |
| מעבר: |
| את הנסיכה שלנצח תמיד תגיע |
| ואז תיתן לך סטירה |
| הו כמה יפה היא אותה הנסיכה |
| וכמה טובה הסטירה |
| מעבר: |
| כמה אתה יהיר |
| כשאתה עומד ממול ומסתיר |
| דברים שעדיף להשאיר בפנים |
| ולמרות שאתה יודע בדיוק איך |
| זה אמור להיראות |
| אתה לא מחפש |
| מעבר: |
| כי ראית כבר דבר אחד או שניים קודם |
| ואפילו שכבר שמת את הבושם |
| הכוונה ברורה וההתקרבות אלימה |
| או כך לפחות זה הרגיש ונראה |
| מעבר: |
| כמה זה מתעתע |
| כשאתה עומד ממול ומקווה |
| שהלוואי והיה אפשר |
| אך באמת שרציתי ותדעי בגדול |
| שאפילו גם ניסיתי |
| להיות מצטיין ופה ושם גם לזיין |
| את כל מה שראיתי |
| מצחיק שקרה |
| המבטים על התקרה |
| כמעט ולא התאפקתי |
| לקרוא לעזרה |
| מקצועית או קרובה |
| מזל שבסוף נגמר |
| מעבר: |
| כמה זה נדוש |
| כשאתה עומד ממול וחושב שאולי |
| היה אפשר גם אחרת |
| אולי צריך להחליף את הגישה |
| או את האדרת |
| ובמצב קיצון כזה או אחר |
| אפילו את הגברת |
| מעבר: |
| למצוא את מי שמחוץ למשחק |
| ולדפוק אצלו בדלת |
| כי מי שבפנים כבר מזמן נאבד |
| בשממון הלקחת חלק |
| מעבר: |
| כמה זה שחור |
| כשאתה עומד ממול וקולט |
| שכבר לא משנה לך התוצאה |
| ואתה רגיל לכל שינוי באווירה |
| המועקה כבר מכבידה |
| וכל מה שצריך זה לוותר |
| או לנסוע למקום ששם נראה |
| הילדים מבוגרים ולבוגרים שם |
| אין ברירה |
| למה שלא תשתקע |
| בארץ רחוקה |
| סיום: |
