אין גירסה קלה
| מעיר לעיר, מכפר לכפר הוא נע ונד |
| עם מפוחית של פה ומפוחית של יד |
| עם צרור ישן של עור נקוב ומחורר |
| ואיפה שמחשיך עליו-נשאר,ושר |
| זמירות וניגונים, שירים וגוזמאות |
| עם ידיעות וחידושים והמצאות |
| ואגדות ומשלים בחרוזים |
| רזים, סודות ומסרים ברמזים |
| הוא שר, ומנגן בשתי מפוחיות |
| אחת בשביל לצחוק, אחת בשביל לבכות |
| תרצה- תטיל מטבע כסף אל הצרור |
| אומר שהוא, בסך הכל, מעין צינור |
| תזמין אותו לכוס שיכר |
| ישיר לך בקול ניחר |
| בשמץ קצב, שמץ עצב |
| את שירך |
| אבי גורש לצפון סיביר לכפר קטן |
| אמי גורשה לדרום אורל, אוזבקיסטן |
| עוד לא הספיקו לגלות את ליבותם |
| וטרם התוודעו על את אהבתם |
| מזחלת מגיעה לכפר בקצה סיביר |
| עם צליל מפוחיות בלילה הבהיר |
| הן מביאות שמועות מהדרום החם |
| דרישות שלום ומסרים מדם אל דם |
| ניגש אליו בחור צעיר |
| האם תואיל להעביר- |
| התאהביני? |
| אנא,עניני,בתוך השיר.. |
| לנסוע כך, מקצה סיביר עד דרום אורל |
| נראה יותר כמו עונש, כמו מכת גורל |
| אם הוא בורח-לא אשאל ממה, ממי |
| כי הוא החוט של אהבת אבי-אמי |
| שרות, שרות מפוחיות |
| אם צוחקות, אם בוכיות |
| והשומעת |
| חיש יודעת, אות לאות |
| יואיל כבודו להעביר |
| לאיש צעיר בקצה סיביר |
| האם אוהבת.. |
| כן, חושבת (בכל אופן) |
| כך השיר... |
| השתחררו, ונפגשו, והתחתנו |
| ובין כל הכלי- זמר ששתו, נגנו |
| היה אחד אביון, עם שתי מפוחיות |
| של פה,של יד-אם צוחקות, אם בוכיות |
| מעבר: |
| x4 |
| ואין יודע עד היום |
| לאן הוא נעלם פתאום |
| אבל הזמר בא אל גמר |
| בשלום.... |
טל סונדק - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה לא הוגדר |
|
