פתיחה: |
E E C#m C#m |
E E C#m E F#sus4 |
A E C#m F#m E C#m |
מי רצח את הכבשה של קדישמן? |
C#m G#m B A |
הזמן, הזמן הוא שרצח |
C#m G#m B A |
לא במקרה אבל בהיסח |
C#m G#7/B# B A |
זקני המרעה מספרים את זה כך: |
A#m7b5 |
לפתע פתאום |
A/G# A |
בשעת לילה דולקת |
F#m F# C#mmaj7 |
רדוף עד עמקי מעילו |
C#m G#m B A |
בא הזמן, בא ולקח |
C#m G#m B A |
לא במקרה, אבל בהיסח |
C#m B#dim B A |
את הכבשה של קדישמן |
C#m F#m E C#m |
לא. לא. זה לא נכון |
A E |
הזמן הוא פיון |
C#m G#m B A |
בידיי הנושים שבשם האדון |
C#m G#m B A |
דרשו ערבים ופקדו: פיקדון! |
C#m G#m B A |
ראו עזובה וחשבו עיזבון |
C#m G#7/B# B A |
כשפשו כרקב בעצב עיניה |
A#m7b5 |
של בת החלבן |
A/G# A |
ששתקה כשהוריה |
F#m F# C#mmaj7 C#m |
לחשו: ממחר, מזומן |
C#m G#m B A |
הנושים, אם כן, רצחו בדם קר |
G7b5 G#7 A7b5 A#m7b5 |
את הכבשה של האיש היקר |
C#m G#7 F#7 |
מנשק'ה קדישמן |
C#m F#m E C#m |
שום נושים ושום קשקושים |
A E |
זה היה האמן |
C#m G#m B A |
שנוצק בפחם ואבד בטורקיז |
C#m G#m B A |
דגל בצמצום אך נטה להפריז |
C#m G#m B A |
בסינר מטונף ובחיוך מדושן |
C#m G#7/B# B A |
פיזר את בתריה שולחן לשולחן |
A#m7b5 |
כבשים רבותי |
A/G# A |
הנה קחי גם לילד |
F#m F# C#mmaj7 |
איך אמרנו קוראים לקטן? |
C#m G#m B A |
האמן, הוא, במו ידיו |
G7b5 G#7 A7b5 A#m7b5 |
הרעיף את עצמו, הקריב את כבשיו |
F#7 |
זה היה הוא |
C#m G#7 |
זה היה קדישמן |
C#m F#m E C#m |
מי רצח את הכבשה? |
C#m B A E |
אולי התמימות. העמימות הדו- משמעות |
C#m G#m B A |
הנוטות לרקד בין עוקר לעקור |
C#m G#m B A |
בין שתיקת הבזלת לחדוות הברושור |
B A |
בין עקוד לעוקד |
A G#m |
בין צייר למפקד |
אז מי? |
מעבר: |
E E C#m C#m |
E E A G#m F#m |
A E C#m F#m E C#m |
מי רצח את הכבשה של קדישמן? |
C#m B |
הבט בה, היא כאן: |
C#m G#m B A |
אבודה בטורקיז, ובעיניה הזמן |
C#m G#m B A |
אוזניה שמוטות לברכת ילד קטן |
C#m G#m B A |
תמימה, עמומה ודו- משמעית |
C#m G#m B A |
עדרית, משוכפלת, חד פעמית |
C#m G#m B A |
שתוקה כבזלת מול אימת הנושים |
C#m G#m B A |
מבולבלת קמעא, כמעט אנושית |
G7b5 G#7 A7b5 A#m7b5 |
דבר בה לא מת הבט בה! היא כאן |
F#7 |
כבשת נצח פלאית |
C#m G#7 |
מעשה ידיי אמן |