פתיחה: |
אני דוהרת עם הסוס שלי |
אורווה אחר אורווה |
לחפש את החציר הכי מובחר |
כל האורוות כולן |
נראות אותו דבר כשמאוחר |
והשיניים כבר קהו מן הטעם המוכר |
הדורבנות שלי כסופים והאוכף שחור וחם |
וסיגלתי לי מבט של פרש קצת מהורהר |
כל האורוות כולן |
נראות אותו דבר כשמאוחר |
והעיניים כבר עייפו מן המראה המכוער |
אני שומעת שקוראים לי |
מאורווה מספר אחת |
אישה יפה לשעבר שמשתרבב לה המבט |
היא רוצה שאחבק אותה רק פעם אחרונה |
לפני שהיא עולה לתחנה שלא עונה |
פעם היא ידעה לסובב את הראשים |
עכשיו כל הראשים מסובבים גם בלי נשים |
החושים שלי חדים והנורות כולן דולקות |
הלילה עוד צעיר והאורוות חצי ריקות |
המסיבה בעיצומה באורווה של השכנה |
הם עומדים ליד השוקת וחופרים באדמה |
יש שמועות על איזה פרח שגדל הפוך |
אם נמצא אותו |
אולי נוכל לסחוט לו את הצוף |
הזיעה של הגברים והזיעה של הנשים |
תתערבב בתוך היין ותזלוג אל הריסים |
למישהו ייפלט כדור ומישהו יצחק |
האורוות תמיד פתוחות |
והמרחק אותו מרחק |
מעבר: |
מעבר: |
x4 |
רוץ בן סוסי רוץ ודהר |
רוץ בבקעה וטוס בהר |
קשה מאוד לדעת בשנה האחרונה |
אם זה נכון שהאדם באמת ביית את הבהמה |
אני פרש רגיש ויש לי הרהורים |
אבל ההרהורים מתחלפים בקרקורים |
עם רעב קשה מאוד להתווכח השנה |
אז האורווה האחרונה |
היא האורווה הנכונה |